הבדלים בחופי הים
בדלי סיגריות מהווים כ-40% מהלכלוך בחופים ומשחררים רעלים למים. מחקרים באוסטרליה מראים כי 10% מהבדלים שמושלכים ברחוב מגיעים בסופו של דבר לים דרך מערכות הניקוז. לחצו PLAY על מנת לראות את הסרטון הבא המדגים את הבעיה.
עובדה זו נבדקה ע”י ארגון בין לאומי לניקיון חופים ומופיעה במסמך הדיווח שלו [1].
הגרף הבא מראה שמתוך 10 הלכלוכים הנפוצים ביותר בחוף, בדלי הסיגריות מהווים כ-38%.
חשוב לציין כי כיום אף אחד לא מנקה את הבדלים המושלכים בים ולפיכך מצטברים בחול הים בדלים במשך שנים רבות.
הבדלים במרכזי הערים
בדלי סיגריות מהווים כ-50% מהלכלוך ברחוב
עובדה זו מבוססת על מחקרים בלתי תלויים. תמונה 27 מתוך המחקר [1] משווה בין התרומה היחסית ללכלוך ברחוב של חפצים שונים. התמונה מראה כי 58% מהלכלוך מקורו בבדלי סיגריות. האחוז כה משמעותי כך שהוא חורג מגבולות התמונה.
מחקר נוסף בלתי תלוי [2] מראההבדלים מהווים כ-55% מהלכלוך.
עובדה זו כמובן הופכת את בדלי הסיגריות לבעיה העיקרית של הלכלוך ברחוב ומשפיעה כמובן על העלות היחסית בניקיון ולפיכך בארנונה שלנו.
בנוסף, בדלי סיגריות הם הלכלוך הנזרק ביותר באחוזים. הגרף הבא (33) מתוך מחקר [1] מראה כי כ-80% מהבדלים לא נזרקים בפח, יותר מכל לכלוך אחר. הערה במחקר מציינת שהסיכויים של מי שלא משליך בדלי סיגריה להשליך לכלוך אחר נמוכים ביותר. לפיכך אנחנו מאמינים בעמותה שבאמצעות ריכוז מאמץ בבדלים נוכל למנוע גם לכלוך אחר.
מהי כמות הבדלים שנזרקת בשנה במדינת ישראל?
כדי לנסות להבין מהו פוטנציאל זריקת הבדלים בארצנו, תחילה עלינו לדעת כמה סיגריות אנו מעשנים בשנה. על פי דו”ח משרד הבריאות משנת 2007-2008 נמצא כי: במדינת ישראל נצרכות כ- 400 מליון חפיסות שהן 8 מילארד סיגריות בשנה. ( נתון משנת 2006). בחישוב צריכת סיגריות לנפש נמצא כי נצרכות 57 חפיסות לשנה שהן יותר מ1000 סיגריות לאדם (נתון משנת 2005). למידע נוסף
[1] Littering Behaviour Study III Measuring Environmentally Desirable Change In Australia JUNE 2001
[2] THE NATIONAL LITTER POLLUTION MONITORING SYSTEM LITTER MONITORING BODY 2006 SYSTEM RESULTS June 2007 Prepared for: The Department of the Environment, Heritage and Local Government, Custom House, Dublin 1.
הפילטר – תכונות והסטוריה
תפקיד הפילטר תואר ע”י Knudson H בפטנט מ1956 – “הסרת כל נוכחות של זפת או ניקוטין בעשן הטבק בעלי תכונות מזיקות ורעילות…”.
הפילטר הסטנדרטי עשוי מצלולוז אצטט, פלסטיק איטי לפירוק,וכולל יותר מ 16,000 סיבים בצורת Y בעלי מבנה דמוי תעלה פנימי, שהונדסו למקסם את שטח בפנים לספיגת הזפת של הטבק. הפילטרים נועדו לספוג עשן והם צוברים בעיקר תוצרי עישון וחומרים רעילים הכוללים: ניקוטין, מתכות כבדות, ותרכובות רעילות אחרות
הרכב החומרים הכלואים בפילטר
בעשן הסיגריה אופיינו כ4800 חומרים (טבלה 1). עשן הסיגריה מורכב מפאזה נדיפה (vapor) ופאזה חלקיקית. הפאזה הנדיפה מוגדרת כחלק הארוסולי של העשן שעובר דרך סיבי פילטר. החלק החלקיקי נלכד בסיבי הזכוכית של הפילטר. גודל החלקיקים נע בין 0.1 ל 1 מיקרומטר לדיאמטר.
החלק הנדיף מהווה כ90-96% ממשקל של עשן בסיגריה ללא פילטר, בעוד המרכיבים העיקריים הם : חנקן-60% חמצן-13%, פחמן דו חמצני-13%, פחמן חד חמצני- 3.5% ועוד חומרים מסוכנים ומסוכנים פחות שמופיעים בטבלה 2. המרכיבים העיקריים של החלק החלקיקי מכילים: ניקוטין (0.2-0.6% ממשקל העשן) ועוד חומרים מסוכנים, מסרטנים ואחרים שמופיעים בטבלה 3.
ב 1954 חוקרים זיהו את polycyclic aromatic hydrocarbon (PAH) BaP כחומר המסרטן הראשון בעשן סיגריות. לאור שיפור הטכנולוגיה והידע של חומרים גנוטוקסיים סביבתיים, עד לשנת 2000עלה מספר החומרים המסרטנים שנמצאו בעשן סיגריות ל69. טבלה 4 מסכמת את החומרים הללו. הפוטנציאל המסרטן של חומרים אלו נקבע ע”פ הסיווג של חומרים מסרטנים ע”י IARC, -International Agency for Research on Cancer.
סוגי פילטרים
ישנם בעיקרון שלושה סוגי פילטרים: 1. עשויים מנייר 2. צלולוז אצטט 3. וכאלה הכוללים פחם.
הפילטרים הכוללים פחם נחלקים לשניים או שלושה חלקים: צלולוז ופחם פעיל מגורען, צלולוז אצטט, פחם פעיל וצלולוז אצטט. בנוסף, במקום פחם פעיל מגורען בחלק אחד של הפילטר, מפוזר פחם פעיל על החלק המרכזי של הפילטר שמכיל צלולוז אצטט.
ב 1959 מחקרים הראו שפחם פעיל מסיר באופן סלקטיבי חלק מהחומרים הנדיפים מהעשן. חלק מהחומרים הם רעילים לריסים , כמו מימן ציאנידי, פורמאלדהיד ואקרולין.
פילטר צלולוז אצטט מצליח לעצור עד 80% מהפנולים החצי נדיפים הנמצאים בכמות של עשרות עד מאות מיקרוגרמים לסיגריה. חומרים אלו ידועים כמסרטנים. כשבדקו אחד לאחד את כמות ותכולת הזפת בפילטרים נמצא כי זפת מפילטר צלולוז אצטט היתה יותר רעילה אבל פחות קרצינוגית (מסרטנת) מאשר העשן של סיגריות רגילות או בעלות פילטרים עם פחם. פילטרים מצלולוז אצטט גם מסננים מהעשן עד 75% N -ניטרוזאמינים נדיפים, סרטניים. N-nitrosamines (VNA).
תוצאות שנלקחו מתוך ניסוי שנעשה ע”י חוקרים מהמכון הארצי לסרטן מראות שפילטר צלולוז אצטט רגיל מוריד ב12% את כמות מימן ציאנידי ומכיל לאחר עישון כ42 מיקרוגרם מהחומר, 40% מפורומאלדהיד, חצי מכמות הזפת (נשאר 12.5 מיליגרם), בערך חצי מכמות הניקוטין (נשאר כ 860 מיקרוגרם) ו63% מכמות הפנולים (נשארים כ 108 מיקרוגרם בפילטר).
שינוי בצריכת סיגריות עם פילטר במהלך השנים
סיגריות עם פילטר לא היו דומיננטיות בשוק לפני שנות החמישים, והן נחשבו כמוצר חדשני בשוק הנשי. בזמנו, גברים העדיפו סיגריות 70 מ”מ ללא פילטר. לאור העליה ביחס לבריאות ולאחר מאמר שהתפרסם ב Surgeon General על מעשנים ובריאות, הפילטרים התקבלו בציבור הרחב במהירות Pauly 1995)).
בארה”ב עלה אחוז מכירת הסיגריות בעלות פילטר מ0.5% ב 1950 ל 97% ב1997. עליה דומה נצפתה במדינות מפותחות אחרות, חוץ מצרפת שבה זה לקח מעט יותר זמן.
אחוז הפילטרים עם פחם פעיל בארה”ב וברב הארצות הוא בין 1-2% מכלל המכירות, בעוד ביפן, ונצואלה 95% מכלל המכירות הן בעלות פילטרים עם פחם פעיל. כמו בן בדרום קוריאה ובהונגריה הן מהוות 90% מהמכירות. סיגריות בעלות פילטר צלולוז מהוות 1% מכלל הסיגריות שנמכרות בארצות מפותחות, בעוד סיגריות בעלות פילטרים מצלולוז אצטט מהוות כ 90% (חוץ מיפן, דרום קוריאה, ונצואלה, והונגריה).
Pauly, J.L. Fibers Released from Cigarette Filters: An Additional Health Risk to the Smoker? CANCER RE5EARCH 55, 253-258, (1995)
http://cancerres.aacrjournals.org/cgi/reprint/55/2/253.pdf
Hoffmann, D., Hoffmann, I., El-Bayoumy, K.The Less Harmful Cigarette: A Controversial Issue. A Tribute to Ernst L. Wynder. Chemical research in toxicology. 14, (2001)
http://starscientific.com/papersstatements/Hoffmann%20Article.pdf
דפוסי העישון בקרב אוכלוסיה בוגרת בישראל
שיעור המעשנים מכלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה) הינו כ23% , 28.9% בגברים ו 17.8% בנשים.
השוואת שיעור העישון על פי מין, קבוצת אוכלוסייה וגיל
בקרב גברים יהודים נצפה שיעור עישון הגבוה ביותר בבני 35-44 שנים (36.7%) וירד בקבוצות הגיל הבוגרות יותר. בקרב גברים ערביים נצפתה מגמה דומה אלה שבקבוצה זו הירידה המשמעותית בשיעורים נצפתה רק לאחר גיל 65.
בקרב נשים יהודיות נצפה שיעור עישון גבוה בבנות 21-24 שנים (26.9%).
בקרב נשים ערביות שיעור העישון הגבוה ביותר נצפה בבנות 55-64 והנמוך ביותר בבנות 21-24.
צריכת סיגריות יומית
מעל מחצית מהגברים צורכים 10-20 סיגריות ביום. בקרב גברים ערבים האחוז גבוה יותר בהשוואה לגברים יהודים: 66.2% ו-55.2% בהתאמה.
אצל נשים ההתפלגות צריכת הסיגריות היומית דומה בין ערביות ליהודיות.
צריכת סיגריות לאומית
צריכת הסיגריות בישראל נמצאת במגמת ירידה בין השנים 2001-2006. מ433 מליון חפיסות לג 400 מליון חפיסות . בחישוב צריכת סיגריות לנפש נמצא כי בשנת 2001 נצרכו כ 67 חפיסות לשנה ובשנת 2005 – 57 חפיסות לשנה.
מצב העישון בצה"ל
שיעור המעשנים בקרב חיילים גברים אשר התגייסו לצה”ל בשנת 2007 הוא 33% שיעור המעשנים בקרב חיילים שבשתחררו מצה”ל בשנת 2997 הינו 40.8%. אצל הנשים , שיערו העישון בקרב מתגייסות בשנת 2007 היה 31.7%, בעוד ששיעור העישון בקרב משתחררות באותה השנה היה 38.1%.
צריכת הסיגריות היומית בצה"ל
לפי נתוני שנת 2007, משתחרר שמעשן צורך בממוצע 13.9 סיגריות ביום בעוד שהצריכה היומית הממוצעת בקרב משתחררות שמעשנות היא 9 סיגריות.
הצעות החוק למניעת השלכת בדלי סיגריות
להלן יפורטו מגוון חוקים, חוקי עזר והצעות חוק רלוונטיות למניעת השלכת בדלים. המידע נאסף ממקורות שונים באינטרנט, מצ”ב הקישורים. בעמוד שאחרי יוצגו הצעות העמותה לחוקים נוספים לצמצום השלכת בדלי סיגריות. ההצעות מסודרות ע”פ סדר עדיפות יורד. עמותת ארץ ללא בדל מבקשת את שיתוף הפעולה שלכם על מנת לקחת את הרעיונות המוצגים ולנסח הצעות חוק קונקרטיות.
רשימת החוקים והתקנות הידועים בנושא השלכת בדלים בישראל:
חוק שמירת הניקיון 1984
1. הגדרות (תיקון: תשמ”ח, תשנ”ב)
לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה, או גרם לכלוך באופן אחר; “השלכה”
לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, “פסולת”
אריזות למיניהן, גרוטאות, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי ניקיון או אי סדר, למעט פסולת בנין וגרוטות רכב.
2. איסור לכלוך והשלכת פסולת
לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטאות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.
חוק עזר לתל אביב – יפו (שמירת הסדר והנקיון), התש"ם- 1980
סעיף 1. בחוק עזר זה –“אשפה” -שיירי מזון, קליפות, נייר, בקבוקים, שברי זכוכית, מוצרי פלסטיק למיניהם, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פחים, חתיכות עץ, קרשים, סמרטוטים, שיירי מפעל, אפר, בדלי סיגריות, פסולת מכל הסוגים, וכן כל דבר העלול לגרום אי ניקיון או אי סדר או העלול לסכן את הבריאות, למעט זבל ופסולת בנין;
איסור זריקת אשפה או לכלוך (לאנשים פרטיים)
סעיף 7. לא יזרוק אדם, לא ישאיר ולא יניח, ולא ירשה לזרוק, להשאיר או להניח אשפה במקום ציבורי או פרטי, אלא בכלי אשפה שהותקנו בהתאם להוראות חוק עזר זה.
חובת ניקוי מדרכה גובלת (לבעלי עסק)
סעיף 49.(א) בעל עסק חייב לטאטא את המדרכה הגובלת בעסקו, לנקותה כך שלא תימצא בה אשפה, לאסוף את האשפה שנמצאה בה ולהכניסה לכלי קיבול לצבירת פסולת.
המשטרה הירוקה
רוב הדוחות והודעות תשלום הקנס של המשטרה הירוקה הם מסוג ברירת משפט. בדוחות אלו ניתנת האפשרות שלא לשלם את הקנס אלא לעמוד למשפט.
כל בקשה להישפט מועברת מהמשרד להגנת הסביבה למשרד עורכי דין פרטי, והוא ממשיך את הטיפול בנושא.
לדוגמה, על עבירות קלות, למשל השלכת בדלי סיגריות ברחוב, לא יוגש כתב אישום אלא תימסר הודעת תשלום קנס למעוול הסביבה. הודעה זו היא מסוג ברירת משפט, ולכן האדם רשאי לבקש להישפט במקום לשלם את הקנס. במקרה כזה, מטיפול ישיר של המשרד להגנת הסביבה יועבר הנושא לטיפול באמצעות משרד עורכי דין פרטי כאמור.
הצעת חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון תיקון – חובת קביעת מאפרות לכיבוי סיגריות בכניסה לבתי עסק (התש"ע 2009)
ההצעה הוגשה על ידי ח”כ אורי אורבך. הצעת החוק נועדה לחייב התקנת מאפרה בכניסה למקום ציבורי בו חל איסור על העישון. הצעת החוק לא עברה קריאה טרומית.
| # | כותרת | יעד | פירוט | תקדים או מידע נוסף |
| חובת הטלת אחריות על היצרן | יצרני הסיגריות | חובת הכללת בדלים כאריזות, היות והגדרתה של “אריזה” בסעיף 2 לחוק – הלכה למעשה מדובר על כל סוג של אריזה, לרבות אריזות נשיאה, “אריזת מכירה”, “אריזה קבוצתית” או “אריזת הובלה”. על היצרנים תחול חובת מחזור הבדלים, והם יוכלו לעשות כן תוך שיתאגדו עם תאגיד מוכר לשם עשיית הדבר (ס’ 12 לחוק). | “חוק האריזות” אשר נכנס לתוקף ביולי, 2011 | |
| מס לכלוך | חברות סיגריות + מעשנים | הוספת מס על מכירת סיגריות אשר מחושב על פי עלויות הנזקים הנגרמים מאיסוף בדלי סיגריות, שריפות וכו’המס יעבור לקרן שמירת הניקיון שבמשרד איכות הסביבה וייועד אך ורק לטיפול בלכלוך בדלי סיגריות ובתמיכה ברשויות מקומיות ועמותות שעוסקות בתחום. | Cigarettes Butts and the Case for an Environmental Policy on Hazardous Cigarette WasteInternational Journal of Environmental Research and Public HealthThompson JL. Environmental Pollution: Today’s lawsuits against polluters are including claims for emotional distress damages Michigan Bar J September2002. Available online: (accessed November 9, 2008).San Francisco Cigarette Tax Approved(2009)An Advanced Recycling Fee (ARF) System for Electronic Product Reuse & Recycling The Electronic Manufacturers Coalition for Responsible Recycling 2009 | |
| חובת הוספת תווית על חפיסת הסיגריה | חברות סיגריות | חברות הסיגריות יהיו חייבות בהוספת תווית להסברה על גבי חפישת הסיגריותלדוגמא:”בדלי סיגריות הם לכלוך לא מתכלה ורעיל. השלכת בדל סיגריה ברשות הרבים הנה עברה על החוק ובגינה העונשים הצפויים בחוק”.בנוסף יש לציין עובדות שונות לגבי לכלוך בדלי סיגריות מתוך הרשימה שברשות העמותה. | Cigarette Butt Litter Awareness LawCigarettes Butts and the Case for an Environmental Policy on Hazardous Cigarette WasteInternational Journal of Environmental Research and Public Health | |
| העלאת קנס | מעשנים | העלאת קנס לגבי השלכת בדלי סיגריות שכן הינו פסולת מסוכנת (יש להוכיח זאת).קנס כפול לבדל שמושלך דלוק (ראה קישור) | Crackdown coming on cigarette buttsהחוק למניעת שריפות בשדות 1949 | |
| פסולת מסוכנת | תקינה | הגדרת בדל סיגריה כפסולת מסוכנת המחייבת טיפול (כמו פילטרים של מכונות תעשייתיות) | Variation in, and Causes of, Toxicity of Cigarette Butts to a Cladoceran andMicrotox (2006) | |
| חובת הצבת מאפרה ושילוט במקומות ציבוריים | עסקים ורשויות מקומיות | חובת הצבה מאפרה במתחם פתוח ובחזית בית העסק: חופי ים, פארקים, תחנות אוטובוס, תחנות רכבת ועוד בתוספת הסבר על הבעיה, ציטוט החוק, הקנסות הצפויים ועוד. | נעשה במס’ ערים בישראל ביוזמת עמותת “ארץ ללא בדל”. |
המלצות למיגור תופעת השלכת הבדלים
הרינו מצביעים על שבעה שינויי חקיקה רלוונטיים לנושא מיגור תופעת השלכת הבדלים:
- תווית על קופסאות סיגריות – הוספת מסרים על הנזקים הקשורים להשלכת בדלי סיגירות.
- הכללת אחריות יצרן באחת משתי הדרכים הבאות:
א. מס לכלוך על חברות הסיגריות לקרן ייעודית שמכספיה ניתן יהיה לסבסד לעיריות רכש מאפרות ולבצע קמפיינים להסברה בנושא.
ב. מס על בדלי הסיגריות – הכספים יועברו לאותה קרן. - העלאת הקנס על השלכת בדלי סיגריות (קנס מוגדל להשלכת בדל סיגריה בוער).
- מחקר שמטרתו הגדרת בדלי סיגריות כפסולת מסוכנת.
- לחייב את העיריות לאסוף את בדלי הסיגריות ע”י הצבת מאפרות.
לפיכך ומכל האמור לעיל, הנכם מתבקשים לסייע לעמותה בניסוח הצעות החוק כפי שנזכרו לעיל, על מנת למגר את תופעת השלכת הבדלים בשטחים הציבוריים ולסייע לרשויות המקומיות לאכוף נושא זה בקפידה.
תודות לעו”ד ומגשרת מיטל דמארי על עריכת הנזכר עד כה בעמוד זה.
לראשונה, אכיפה בחופי הארץ ע”י פקחי משרד הגנת הסביבה (750 ש”ח קנס לבדל סיגריה).
